חמוד, סיפור ראשון שלי 

נתתי לה סטירה והלכתי לדרכי. איזה חוצפה יש לבחורות היום. היא קוראת לי חמוד, פאקינג חמוד. מה אני כלב, מה אני ילד. אני גבר. גבר לא רוצה להיות חמוד, גבר רוצה להיות גבר, גבר רוצה להיות סקסי. גבר רוצה להיות מסוקס. אבל גבר רוצה בעיקר לזיין. גבר לא רוצה להיות החבר הכי טוב שלך. גבר לא רוצה לשמוע שלא שכבת כבר שלושה חודשים עם אף אחד, ושאת חרמנית רצח אבל לא עליו. גבר רוצה לנשוך לך את הפטמה , לא לחבק אותך כי את נורא מתגעגעת לחבר שלך לשעבר.

גבר לא רוצה להחזיק לך את התיק בזמן שאת הולכת לשירותים בקניון. גבר רוצה להיכנס איתך לשירותים ולתת לך שם קוויקי.

אז אתם יכולים להאשים אותי שנתתי לה סטירה. הבנתי שבתור חמוד אני לא אקבל ממנה כלום, ובשנייה שנתתי לה סטירה הפכתי להיות חסר רגשות, מניאק, לא מתחשב. בקיצור הפכתי להיות גבר.

לא יודע למה ! אבל את זה אתן מחפשות. עוד עשר שנים אתן תחפשו אותו, את החמוד, את החבר, את הבחור הטוב ואיתו תתחתנו. אבל בינתיים אתן מחפשות, את הגבר, את המטורף, את הלא צפוי. את זה שזורק עליכן זין ואתן באות אליו בזחילה וגם אז מחכות הרבה זמן בתור. כי אם אתן לך יחס, אתייחס אלייך כבן אדם, אתן לך כבוד, אני אהיה סתם עוד איזה חמוד. תחזור אליי עוד 10 שנים ונדבר, אבל עכשיו אין עתיד. זו הסיבה שחמודים לא מזיינים. אבל תמיד יש להם הרבה ידידות. אבל כל הידידות שלי אף פעם לא עזרו לי (טוב אני מודה שהייתי בתיכון העתקתי מהן שיעורים). אבל במשך 7 שנים הן לא הכירו לי זיון אחד. אם הן כבר הכירו לי בחורה אז היא היתה שמנה כמו לוויתן עם פנים של בבון. אבל באמת חמודה.

 נכתב בהודו ב-2004

קול הגלים המתנפצים ברקע מתערבב עם רחש הלהבה שעליה מכינים לי את הארוחה. שאר הסובבים שותקים לגמרי, רק מכניסים ומוציאים אויר פנימה והחוצה ותוך כדי כך גם קוראים ספר, ככה זה החיים בהודו רגועים נורא. כרגע שטפתי ידיים עם מים מבאר קטנה עם הרבה מאד לכלוך בתוכה וניקיתי את הידיים עם סבון כביסה. אם זה יכול לנקות כביסה אני בטוח שזה יכול גם לנקות את הידיים.

  כבר הרבה זמן אני חושב על משהו שאני אשקיע בו הרבה זמן ומרץ ובסופו של דבר אני אהיה בו טוב. השאלה היחידה היא מה? במה לבחור? עד היום אף פעם לא עשיתי דבר כזה בחיי. להתאמן במשהו והרבה ולהגיע לרמה טובה. בחירה ראשונה היתה לשיר או לנגן, אבל לא נראה לי שיש לי כשרון בתחום, אז כדאי למצוא משהו אחר. אני לא חייב להיות בעל כשרון אדיר בתחום, אבל לפחות לא להיות ממש גרוע. חשבתי על כתיבה אבל אני לא בטוח שאני מסוגל, כי יש לי מחשבות נפלאות אבל משום מה אני לא מסוגל לעשות את זה כל כך יפה על הנייר. אולי אני פשוט צריך למצוא איזו שהיא מטרה ברורה, לדוגמא לכתוב ספר. אבל אז מתחילות השאלות, איזה ספר? באיזה סגנון? ואם הוא יהיה חרא, ואף אחד לא ירצה לקרוא אותו ? נכון שזו לא התוצאה אלא הדרך לתוצאה, אבל אם התוצאה מסריחה זה די מבאס לגשת פעם הבאה למלאכה. אני מאמין שאם אני אכתוב קצת יותר בסוף אני אחליט, על מה בא לי לכתוב. משום מה נראה לי שהכתיבה תדבר על החיים ועל סיפורים מהחיים, ואולי גם על המחשבות וחוסר המחשבות שבחיים. בקיצור, כמה החיים פשוטים, אבל עם הומור. כי חובה לשלב קצת הומור, אפילו הרבה הומור, בכל דבר שעושים בחיים.

"החיה הכי חכמה בטבע היא הדוב, כל החורף במקום שיהיה לה קר, היא ישנה בשלווה" (מקורי)